ניתוחים פלסטיים הפכו להיות חלק בלתי נפרד מחיינו בשנים האחרונות, במיוחד אלה לשיפור ועיצוב החזה. בחלק מהמקרים הניתוחים לא רק שלא שיפרו את המראה של המטופלת אלא פגעו במראה האסתטי והובילו לנזקים רפואיים רבים.
בתי המשפט בישראל קבעו כי על הרופא המנתח חלה חובה להסביר את כלל הסיכונים בניתוח, על מנת שהמטופלת תחליט באופן שקול האם היא מעוניינת להציב את עצמה בסיכוני הניתוח הפלסטי.
עו"ד אייל בן ישי, המתמחה בטיפול בתביעות בגין רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים שונים, עם השאלות שכל אחת חייבת להכיר לפני הטיפול.
מהם הסיכונים שלא נלקחים בחשבון בדרך כלל?
ישנם סיכונים ידועים ושכיחים יחסית, ולמרות שמסבירים עליהם בפגישות ייעוץ לפני ניתוח, לעיתים קרובות, נראה כי לא קיימת הפנמה שלהם, כמו צלקות שאינן מתאחות, בגלל נטייה טבעית של הגוף ו/או גורמי סיכון כגון עישון המשפיעים על ההחלמה של הצלקות והמראה שלהן. נשים רבות לא מפנימות כי מדובר בניתוח לכל דבר שמשאיר צלקות, שיישארו ללא קשר לרמת המנתח. הצלקות יכולות להיות רגילות או צלקות קלואידיות (בולטות), צלקות בקו התפר ועוד.
מה לגבי עישון?
מומלץ להפסיק לעשן שלושה שבועות קודם לניתוח וכן לפחות שלושה שבועות לאחר מכן, כי נמצא שיש קשר ברור בין קשיי ריפוי של צלקות ניתוחיות לבין עישון.
איך ירגיש השד אחרי הניתוח?
אחד הסיכונים המוכרים והידועים בניתוחי חזה, היא התקשות הקופסית. הכוונה ב"קופסית" היא שהחזה אינו נראה או מרגיש טבעי, ולכן נראה כמו קופסית ולא כשד עגול וטבעי. למרות שהדבר מוסבר ומצוין בכל טופס הסכמה, נשים רבות לא מודעות או מבינות את המשמעות של סיכון זה.
התקשות זו אינה בהכרח מהווה רשלנות ויכול היא נוצרה הבשל מאפיינים הטבעיים של גוף המנותחת ואשר לא ניתן היה לצפות או למנוע אותה. לחילופין, היא יכולה להיגרם מניתוח בגישה שאיננה נכונה ו/או שתל שאינו מתאים.
האם השתלים עמידים לכל החיים?
בעבר הייתה המלצה גורפת להחליף את השתלים אחת לעשר שנים, כיום מדובר בזמן ארוך יותר. עם זאת חשוב להבין שככל שהשתל יותר זמן בגוף, כך גם הסיכון לקרע בו גדל. אם מתגלה קרע, חייבים להוציא את השתל ולהחליפו, דבר הכרוך בניתוח נוסף, מה גם שקיים סיכוי כי למרות שהוצא השתל, יוותרו חלקיקי סיליקון שיסתובבו בגוף, לרבות חלקיקים בבלוטות לימפה. הדבר מחייב מעקב צמוד ובמקרים מסוימים אף ניתוח מורכב להוצאתם .
כך גם חשוב להבין כי השתל יכול להגביל את היכולת לאבחן גושים בשד. הסטטיסטיקה מלמדת כי ישנה שכיחות גבוהה יותר של סרטן מסוג לימפומה בקרב נשים עם שתלים, כמו גם מחלות אוטואימוניות אחרות ועוד, ולכן חשוב לבצע US ביקורת, ומעקב מסודר.
כיצד ניתן להימנע מהסיכונים הללו?
הדרך היחידה להימנע מסיכונים וסיבוכים היא לא לבצע את הניתוח, גם אם הוא פשוט. אם בכל זאת החלטתן לעבור את הניתוח , אפשר לפעול לצמצם את הסיכונים.
הדבר הראשון הוא להבין שמדובר בגוף שלך, ולכן חשוב ללכת למנתח מומחה עם ניסיון. אם החלטתן לבצע את הניתוח בחברות אסתטיקה שמציעות גם ניתוחים פלסטיים, חשוב לוודא מולם מי המנתח הספציפי ומה מידת ההתמחות שלו, זהותו וניסיונו, ולא להתפתות רק למחיר.
אני נתקל בנשים רבות שמספרות שפגישת הייעוץ עם המנתח ארכה 10 דקות בלבד. זה לא תור לקבלת מרשם, אלא זאת פגישת ייעוץ בנוגע לניתוח, והיא חייבת להיות מקצועית ולספק את כל התשובות והסיכונים - חשוב לשאול את כל השאלות, להקשיב, להבין איזה גודל שתל מומלץ, האם באמת הגודל מתאים לעור ולמידות גופה, האם יכול הדבר לגרום לצניחה של החזה, כאבי גב וכו'.
מה ניתן לעשות לאחר שנעשה נזק?
חשוב להבחין בין נזק שהינו בגדר סיכון מוכר וידוע מניתוח, לבין נזק שהנו כתוצאה מרשלנות. נזק כתוצאה מרשלנות הינו נזק שנגרם כתוצאה מחריגה מפרקטיקה סבירה.
לדוגמה, קרע בשתל הינו בגדר סיכון מוכר וידוע. כלומר, ישנם מצבים שללא קשר לטיב הניתוח יכול להיגרם קרע בשתל, שיהיה צורך בהחלפתו. זה בעצם סיכון שכל אישה צריכה להבין כשהיא עוברת ניתוח.
יחד עם זאת, אם לדוגמה הקרע בשתל מאובחן בסמוך לניתוח הדבר מגביר את הסיכוי כי מדובר ברשלנות של המנתח במהלך הניתוח, שככל הנראה שרט או חתך את השתל במהלך הפעולה או לחילופין שמקור הקרע הוא בפגם ייצור בשתל. , כך כאשר יש מספר חריג של מקרים מדווחים על קרעים בשתל מאותו הסוג באותה בתקופה הדבר יכול להצביע על פגם בסדרה ובייצור של השתל הספציפי.
לאחר שנגרם נזק, אני ממליץ לפעול שתי חזיתות. האחת והחשובה מכל היא החזית הרפואית - ללכת להתייעץ עם מומחים, להבין את היקף הנזק, האם הנזק ניתן לתיקון ומה הסיבוכים והעלויות הכרוכים בכך. החזית השנייה היא התייעצות משפטית עם עו"ד המתמחה בתחום בכדי להבין האם הנזק הוא נזק בלתי נמנע או שמא מדובר בנזק שנגרם כתוצאה מרשלנות רפואית.
לאתר של עו"ד אייל בן ישי